(שיר לרון)
השעון מתקתק
שניה, דקה ושעה
בחוץ תנועת המכוניות לא פוסקת
עוד יום עבודה, אימון בערב 
והנה עבר לו שבוע
הכל ממשיך כרגיל
אבל אתה לא כאן
לבך נדם 
כך הופרעה לה שגרת היום
והעולם לא פסק מלכת

ובבוקר, המילה חיכתה לה על הלשון,
רציתי לספר לך על הרפתקה חדשה
אבל אתה לא כאן
רק אתמול השכבנו אותך לישון במעמקי האדמה
והנה שעת צהרים, 
ומחפשת אותך כדי לדבר, לצחוק
יש לך הומור מיוחד
כזה שאתה מתאים במיוחד לכל אחד
אבל אתה לא כאן
ולא בא, ולא תבוא
והשולחן נשאר ריק
על הכיסא שלך אף אחד לא יושב

ולפעמים פשוט בא לי לצחוק איתך, לדבר איתך.
לספר לך
על איך שנשארתי עם חור בהווה ובעתיד 
ועם זכרון עבר
והעולם, 
הוא לא פסק מלכת...