ילדות נשכחת

כשהלכת, רציתי ללכת לים
אף פעם לא אהבתי ללכת לשם
אולי זה בגלל שהוא מלוח
אולי כי בשמש רואים את הדמעות
אולי כי החול משאיר עקבות

אני נזכרת שאתה, שחשבתי אותך אביר
איך שרציתי להאכיל את הציפורים
פתחת את כף ידך באוויר
וללא כל חשש התישבו עליה היונים

אתה יודע,
הים, הוא עדיין מלוח
מנתב לי את מצב הרוח
הגלים באים והולכים
ממרחקים
את החוף הם לא מנקים
ובו הם לא נשארים
ובריצה על החול השוקע
אני מנקה את ראשי שתובע

והשנים,
הן חולפות
ושוכחות איתן לקחת רגשות, זכרונות
ומחשבות
הן אצלי בראש
כל הזמן מתרוצצות
ואני מבינה שממך למדתי ושמרתי
את שכל כך בך אהבתי