הפרידה

ואני מחבקת את הדובי הלבן
את הדובי הזה לי הוא נתן
ועצוב לי עכשיו כשנגמר
רק הדובי מזכרת יחידה נשאר

ואם יכולתי להחזיר את הדברים לאחור
ואם יכולתי לומר לו שיחזור
כי לא התכוונתי
כי לא הבנתי
שאני באמת באמת אוהבת אותו

ולילה וכבר מאוחר
ובוכה אל תוך הכר
וקר ועצוב כי נגמר
רק הדובי הזה נשאר
ואולי מחר הוא יתקשר
ויגיד שהוא אוהב אותי כמו בהתחלה

השיר נכתב כשהיתי בכיתה ד'. הכתב בתמונה הוא הכתב של חברה טובה של אחותי, שכבר אז היתה לה סבלנות מדהימה לילדים. כשהייתי בכיתה ו' הצעתי את השיר לתחרות שירים בצופים. הנוסח שלו השתנה (פה זה המקורי שלי) וגם המנגינה שהלחנו לו. השיר לא זכה בתחרות. והדובי? באמת יש אחד כזה…