הקדמה לקורא:

במקור פרק זה נכתב כהמשך לפרק שיעור מאגיים. החלטתי שלא להכניס את דמותו של שור שמש לספר ולכן פרק שיעור מאגיים נמצא תחת גלות ישנה.


לאחר שעה שריצתה בריתוק בכיתתה של אפרת אפרתי היא יצאה בריצה לכיוון מגורי המשפחות בכפר. יומה הראשון בלימודים לא היה כפי שציפתה. בית הבנות היה גדול, אולם חדר השינה היה צפוף והומה, בשיעורים דרשו מהם יותר משהרגישה שיכלה להפיק, ולבסוף, שעת ריתוק בכיתתה של אפרת, ישיבה מבוזבזת במשך שעה בחוסר מעש. לכשנגמר השביל עליו רצה, היא פנתה ימינה והלכה בשבילו של הנחל. רעש זרימת המים הרגיע את מחשבותיה וחיוך שובב חזר לפניה. סביב הנחל היו בתים רבים. היא ידעה לאן רגליה לוקחות אותה. היא הגיעה לבקתה קטנה שהיתה בסמוך להתפצלות הנחל. חלונות הבקתה היו מקושטים בוילונות אדומים ועל דלתה הייתה תמונה של ילדה לומדת. מהחלון הציצה דמות "הכנסי, הדלת פתוחה" אמרה לה.

היא פתחה את הדלת ונכנסה לבקתה. הדמות שהציצה מהחלום קודם לכן חיבקה אותה חזק. “איך היה יומך הראשון בלימודים?” עיניה החומות של האישה קרנו למראה.

בסדר" ענתה בקול חלש.

בסדר?” שאלה בפליאה, היא הציצה החוצה מהחלון "אני רואה שמחשיך, רצוי כי נדליק נר" היא הרימה בידה כד שמן קטן ופמוט חמר "קחי , הדליקי את הנר, אני אכין לנו משהו טעים לשתות"

הנערה הניחה את הנר על שולחן הסלון ושפכה את תוכן הכד לתוכו "שלהבת איפה יש פתיל וגפרור?”

חפשי בשידה שליד הדלת" הנערה הלכה לכיוון השידה ומצאה על המדף השני, ליד שק ורוד פתיל וחבילת גפרורים. היא חזרה לסלון, תבלה את הפתיל בשמן והשאירה את קצהו בחוץ. היא נסתה להדליק את הנר מספר פעמים אולם בכל פעם שקרבה את הגפרור לפתיל נכבה הגפרור.

הדלקת את הנר?” שלהבת צעקה מהמטבח

כתיבת תגובה